נתיב רובינזון
לידה |
2 בדצמבר 1969 (בן 54) חיפה |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | אוניברסיטת חיפה |
בן או בת זוג | כנרת וואלך (2003–2017) |
קישורים חיצוניים | |
פייסבוק | 100011016305078 |
www | |
נתיב רובינזון (נולד ב-2 בדצמבר 1969) הוא מנחה טלוויזיה ושדרן רדיו ישראלי. הנחה תוכניות טלוויזיה בערוצים שונים ובסוגות מגוונות - תוכניות טוק שואו, תוכניות קיץ, שעשועונים וחידונים, תוכניות תרבות, קולנוע, ספורט וחדשות, סרטי מסע שהוביל בישראל ומחוצה לה, תוכניות נוער, ותפקידי אורח בסדרות ובתוכניות אחרות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רובינזון נולד בחיפה. סיים את לימודיו בבית הספר התיכון חוגים בחיפה. שירת בצה"ל בגדוד 605 של הנדסה קרבית.
בשנת 1991, לאחר שהשתחרר מהצבא, החל לשדר בתחנת הרדיו הפיראטית "רדיו 1". התחנה שידרה מספינה בלב ים ובהמשך, מאולפן על החוף. במקביל לעבודתו על גלי האתר, עבד כתקליטן ולמד באוניברסיטת חיפה מדע המדינה ו-BA כללי.
בשנת 1994 עבר לרשת ג', כשלצידו דידי הררי, יוסי סיאס, שוש עטרי, גיל קומר ועוד. רובינזון קיבל את משבצת השידור של יוסי סיאס ב-11:00 בבוקר כשסיאס עזב, ובהמשך את משבצת השידור של שוש עטרי בשעה 13:00 בצהריים. תוכניתו האישית נקראה "נתיבי רובינזון", במקביל לה הגיש גם את המצעד השבועי והשנתי, תוכניות נוספות ושידורי חוץ רבים ומגוונים, כולל יציאה בשליחות הרדיו לאולימפיאדה באטלנטה.
בשנת 1995 החל להנחות בטלוויזיה את תוכנית האירוח לנוער "קלפים פתוחים" ששודרה בערוץ 2 בשעה 17:30, במסגרת השעות של "חינוכית 2". אחד ממשדרי התוכנית היה לתוכנית הטלוויזיה הראשונה ששודרה על-פי הוראת בג"ץ[1], בניגוד לדעתו של שר החינוך זבולון המר, כשזה פסל לשידור את המשדר שעסק בבני נוער הומואים ולסביות. "קלפים פתוחים" נמשכה שש עונות רצופות, שכללו יותר מ-200 תוכניות. תחקירני התוכנית היו בני נוער שעשו בה את צעדיהם הראשונים בעולם התקשורת, ויש שהמשיכו את דרכם בתחום. בהם: סיון רהב-מאיר, ליעד מודריק, נדב פייניק וגלעד אמיליו שנקר.
לאורך השנים, הנחה תוכניות נוספות בערוצי הטלוויזיה השונים (ערוץ 2, ערוץ 1, ערוץ הספורט): "זאפ לראשון", "חידון המונדיאל", "אוטו בראש", "אולימפידע", "חידון התנ"ך", "טלסינמה", "נתיבי קיץ", "חידון הציונות", טקס בחירת נערת השנה, טקס הענקת אות אביר איכות השלטון בקיסריה, מהדורות חדשות, ספיישלים שונים ואולפנים פתוחים באירועים מיוחדים, מבזקי חדשות ותוכניות מיוחדות לחגים.
רדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך השנים ברדיו כעורך ומגיש בקול ישראל, ניתן למנות בין השידורים ברשתות ב' ו - ג' את התוכניות: "נתיב עולמי", "מגזין הספורט" השבועי של רשת ב', תוכנית סיכום השבוע "אלה החיים", תוכנית האקטואליה "סדר יום", יומן הכלכלה "צבע הכסף", משדר יום העצמאות המרכזי "הבמה המרכזית", "הצגת בוקר" - יומני התרבות של קול ישראל, "הכל בירבורים" - גרסת החג של "הכל דיבורים", "טקס האוסקר", "הערכת מצב", "עקוץ את התקליטייה", "נתיבי רובינזון", מצעדי הפזמונים השנתיים והשבועיים, השידורים מאולימפיאדת אטלנטה, שידורי חוץ רבים ומגוונים ברחבי הארץ. גם בגלי צה"ל, אף על פי שלא ביצע את שירותו הצבאי בתחנה, הוזמן להגיש את ספיישל יום העצמאות.
עם סגירתה של רשות השידור ופתיחתו של תאגיד השידור הישראלי, הצטרף רובינזון לתאגיד, ובו הוא עורך ומגיש שלוש רצועות יומיות בשלוש תחנות רדיו: ב"כאן תרבות", המוגדרת כ"תחנת התרבות של התאגיד" הוא מגיש את התוכנית היומית "הבמה המרכזית" בה הוא מקיים ראיונות עם אמנים ועוסק בשלל נושאי תרבות ואת התוכנית הידע והמדע "שלושה שיודעים" העוסקת בהנגשת מחקרים עדכניים במגוון תחומים באווירה קלילה; ב"כאן גימל", תחנת המוזיקה הישראלית של התאגיד, הוא מנחה תוכנית מוזיקה יומית וב"כאן רשת ב'", הוא משדר רצועת הצהריים של יומני התרבות עם חדשות התרבות היומיות והאירועים החשובים שבכותרות.
בנוסף לכך, נתיב רובינזון מעביר תוכנית יומית ברדיו ברשת מורשת של התאגיד.
קריינות, הנחיה והרצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוסף על עבודתו הרדיופונית, רובינזון עוסק בהנחיית בטקסים ואירועים שונים. בנוסף עסק בקריינות פרסומות בטלוויזיה, ברדיו, בסרטים ובמצגות עבור חברות שונות.
את החיבור בין אהבתו לעבודתו בתקשורת לבין אהבתו למועדון הכדורגל "הפועל חיפה" מצא כאשר מונה לכרוז של הקבוצה, בעקבות בקשתו של רובי שפירא, שהיה בעליו של המועדון, ומי שבתקופתו זכתה הקבוצה באליפות. רובינזון גם כיכב, יחד עם טל פרידמן, בקמפיין הפרסום של הקבוצה, שבו זכו השניים להגשים את חלומם וללבוש את מדי קבוצתם האהובה.
רובינזון מרצה בקורסים לתקשורת והיה שותף לכתיבת תוכנית לימודים לתלמידי תיכון במקצועות הרדיו. הוא עוסק גם בכתיבת טקסטים ומלל לאירועים, קופירייטינג לפרסומות, טורים אישיים, וסאטירה, בעיתונות הכתובה והמשודרת.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רובינזון היה בן זוגה של מרב מילר, מגישת "מבט לחדשות". בשנת 2000 נישא לשירי רוזנברג. החתונה לוותה במתיחה של יגאל שילון וצוות "פיספוסים": במהלך הלילה, בסוויטת המלון, הוחלפה הכלה לצדו של החתן הלום האלכוהול, ובמקומה נכנסה למיטת הכלולות הזמרת מיכל אמדורסקי. לאחר שהשניים התגרשו, בשנת 2003 התחתן רובינזון עם כנרת וואלך[2]. לזוג נולדו שלושה ילדים עד לגירושיהם בשנת 2014. בשנת 2019 נישא רובינזון לשחקנית אירית סוקי, ובשנת 2022 התגרשו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של נתיב רובינזון
- נתיב רובינזון, ברשת החברתית פייסבוק
- נתיב רובינזון, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קלפים פתוחים בחינוכית
- קלפים פתוחים בהנחייתו של נתיב רובינזון בחינוכית
- הפרק על סיפור המאבק לשידור התוכנית "קלפים פתוחים" מתוך הסדרה הבלתי חשובים בתאגיד השידור | כאן
- האזינו: הראיון האחרון של מנחם זילברמן, באתר וואלה, 12 בפברואר 2014
- רגע רדיופוני נדיר: נתיב רובינזון מראיין את אמו, ניצולת השואה, רלי רובינזון, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דרור גלוברמן, נתיב רובינזון: "חיזק אותי לדעת שבת הזוג שלי וגרושתי מדברות", באתר מאקו, 21 באוגוסט 2017; מתוך תוכנית הטלוויזיה "אנשים"
- ^ מיקי לוין, יאנה יוסף תשתתף בסידרה של אסי עזר, באתר nrg, 13 בספטמבר 2012